את המסע שלי להשכלה פיננסית התחלתי בגיל 26, גיל מאוחר לדעתי להתחיל להבין בו בפיננסים, כי זה גרם לכך שפתחתי לראשונה את דו"חות הפנסיה שלי רק בגיל 31 והבנתי שצברתי סכום נמוך. נמוך מידי, ושאני חייבת להתאפס על עצמי ומהר ולהתחיל לדאוג לנכסים פיננסיים.
אז כיום אני שוחה בתחום אבל אני לפעמים בא לי לעשות שיחה עם אדוה בת ה-20 ולהגיד לה את הדברים שהיו מקפיצים אותה קדימה אם הייתה יודעת אותם:
1. כסף זה לא דבר סטטי:
אז נכון שבמשחק "ארץ עיר" נמקם את המילה "כסף" תחת הקטגוריה "דומם", אבל האמת היא שהכסף הוא לא דומם בכלל. ערכו משתנה בכל זמן נתון. גם אם נחביא את הכסף שלנו מתחת לבלטות בבית ונתפלל שלא יגנבו לנו אותו, בתוך 30 שנה נתעורר ונגלה ששדדו לנו כ-80% מהערך שלו!! שדדה אותו שודדת מאוד מתוחכמת ששמה הוא"אינפלציה".
אבא שלי מספר לי שכשהוא היה ילד בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה הקודמת, קפה בבית קפה עלה 5 סנט ועוד יכולת לבקש שימלאו לך בלי הגבלה וג'ינס עלה 1$. היום כמובן המחירים של המוצרים האלו עלו פי כמה וכמה ואני בטוחה שכל אחד מאיתנו יכול לחשוב על מוצרים שבילדות שלו עלו הרבה פחות מהיום.
עליית המחירים התמידית הזו היא תופעת האינפלציה והיא נוגסת לנו מערך הכסף כל הזמן.
בכלכלה מדינית בריאה, בכל שנה הכסף שלנו יאבד מערכו 2-3%, כי זה מעיד על צמיחה כלכלית. זה גם אומר, שכסף שאינו מושקע, מאבד מערכו. ערך של כסף (כמעט) לעולם לא עומד במקום.
2. הבנק זה לא מקום להשקיע בו את הכסף שלנו:
גדלתי לאמא שעבדה 30 שנה בבנק לפני שפרשה ותמיד סיפרה לי שמי שהיה פורש אצלם בבנק היה לוקח את כל כספי הפנסיה, שם בפיקדון וחי מהריבית. נו, זה לא היה חכמה בשנות ה80-90 ואפילו עד תחילת שנות ה2000 שבהם הריבית עמדה על מספר דו ספרתי. ככה תמיד חשבתי שהבנק זה המקום הכי טוב ובטוח להשקיע את הכסף ואין מה לצאת ממנו להרפתקאות מיותרות בהשקעות אחרות.
גם כשהמציאות השתנתה והריבית ירדה לאפסית, עדיין יש מחשבה שהמקום הכי טוב לכסף שלנו הוא הבנק, כשבפועל, הריביות הנמוכים שהבנקים מציעים על פקדונות, גורמות לכסף שלנו לאבד מערכו ועל כן זה לא המקום להשקיע בו את הכסף.
3. לא יהיה לך עוד עשור בחיים בו תוכלי לחסוך כל כך הרבה:
השילוב של ההוצאות הנמוכות בעשור הזה יחד עם הרבה זמן שיש לכסף שלנו לצבור רווחים, הופך את העשור הזה לזמן שלא יחזור יותר. ניתן לייצר הכנסה פנויה גבוהה כי אין הוצאות גבוהות, להשקיע את הכסף וכבר להתחיל לייצר תשתית כלכלית איתנה לחיים שיבואו אחר כך. כשמגיעים לגיל 30 כשצברנו סכום נאה של הון עצמי, קל יותר להגיע למטרות שלנו כמו בית, בסיס יציב למשפחה שנקים ועוד.
4. לקרוא את תלוש השכר שלי:
במשך שנתיים, מגיל 24 עד גיל 26 עבדתי אצל מעסיק שלא הפקיד לי לפנסיה ולא היה לי מושג. הייתי לוקחת את התלוש שלי ופשוט זורקת לאיזה מגירה ולא מסתכלת בוא בכלל, עד אותה הרצאה ששינתה את חיי בה הבנתי כמה חשוב הסעיף ה"קטן" הזה של ההפקדה לפנסיה. כיום אני עובדת עם לקוחות ומסבירה להם כמה כסף מסתתר בסעיפים הקטנים של תלושי השכר שאפשר להפסיד אם מתעלמים מהם.
5. מה זה שוק ההון:
אני זוכרת את הפעם הראשונה שדיבר איתי סוכן פנסיה ממקום העבודה. אני זוכרת כמה לא הבנתי כלום מכל מה שאמר ופשוט הנהנתי לכל מה שהציע. הלוואי שהייתי יודעת שכל שקל שאחסוך לפנסיה בשנות ה20 שלי יהפוך ל-6 שקלים עד הפרישה ולכן העשור הזה כל כך קריטי לתכנון הפיננסי שלנו.
זה המסר שהייתי רוצה להעביר לבני 20 שקוראים אותי: זה העשור שבו הכסף שתשקיעו יצבור הכי הרבה רווחים ועל כן חשוב כל כך להקדיש אתוו לתכנון פיננסי ובניית תשתית להתנהלות כלכלית נכונה.